בפגישה זו יובא דיון ממעוף הציפור על המקורות המוקדמים של עקרונות חירויות הפרט, החל מג׳ון לוק ועד האבות המייסדים של ארה״ב והמהפכה האמריקנית; עמידה על נקודות ציון של ההתנגשות בין הפרט לכלל (ובאופן מוגדר יותר, בין האזרח למדינה) בארה״ב של המאה ה-19 ובעידן הפרוגרסיבי של ראשית המאה ה-20; התעכבות על האתגר שהניו-דיל הציב מול שאלת החירות האינדיבידואלית, והתגבשות האופוזיציה לרוזוולט מימין בימי מלחמת העולם השנייה; התגבשותה של האידיאולוגיה הליברטריאנית לצד ובתוך התנועה השמרנית המתעוררת בראשות ויליאם באקלי בשנות ה-50, והפיכתו של ״הליברליזם הקלאסי״ ל״ליברטריאניזם״.

בפגישה זו יינתן רקע ביוגרפי ופילוסופי של ראנד, הכולל עמידה על עיקרי האובייקטיביזם בראי יצירתה הספרותית שהגיעה לשיאה עם פרסום ״מרד הנפילים״ ב-1957. מהי תבונה לדידה? מהו אגואיזם? מהו קפיטליזם? מהו המודל הפילוסופי-פוליטי שלה למשטר האידיאלי? מהי ״המדינה המצומצמת״ (מינרכיזם) שהיא קראה לכינונה? במפגש זה יובהרו האופנים בהם ראנד הפכה את הליברטריאניזם מאידיאולוגיה בלבד לתנועה פוליטית – וכל זאת בלי שכלל רצתה בכך, ואף הביעה בוז וסלידה כלפי רבים מתלמידיה, על שלא קיבלו את תורתה על בוריה. מיהם מתנגדיה בתוך התנועה הליברטריאנית ומחוצה לה?

פגישה זו תתחיל ברקע ביוגרפי ופילוסופי של רותברד, ותמשיך בעמידה על הרציונל האידיאולוגי שלו, הרואה את ביטולה המוחלט של המדינה כצעד ראוי, הכרחי וחיוני להגשמת אידיאל החירות הטוטלית ולהשלמת של המהפכה הראנדיאנית. לאחר מכן תבוא סקירה של נקודות השוני והדימיון הפילוסופיות והפוליטיות בינו לבין ראנד, וכן דיון מורחב על משטר ומשפט בחברה ללא מדינה, חברה אנרכיסטית. מהן ״ממשלות מתחרות״? מי קובע את החוק בחברה ללא מדינה, והאם יש בו כלל צורך? כיצד פותרים סכסוכים בין אנשים ובין קבוצות ללא מדינה? מהן נקודות החוזקה והחולשה של חברה שכזאת? חלקה האחרון של הפגישה יוקדש להתעכבות על תשובתו של רוברט נוזיק לאתגר של רותברד, השוללת את האנרכיזם לא משום שהוא בלתי צודק אלא משום שהוא בלתי ישים.

בשני המפגשים הקודמים הדגש היה על ליברטריאניזם מוסרי, כזה שהשאלה המנחה שלו היא מה עומד במבחן האתיקה. מפגש זה יאיר את הוגי הליברטריאניזם התוצאתני, שהשאלה המנחה אצלם היא לא מה צודק אלא מה עובד. לא במקרה מדובר בשלושה כלכלנים; לא במקרה מדובר בשלושה אנשים בלתי דוגמטיים (לפחות ביחס לראנד ולרותברד), שבניגוד לאחרונים מקובלים כמעט על כל הקשת הליברטריאנית. מה משמעותו של ליברטריאניזם תוצאתני? האם מדובר בהוגים בלתי-רדיקליים בהכרח? מדוע הפכו הוגים אלה לגיבוריהם של שמרנים רבים, והאם הדבר מוכיח שהם אינם ליברטריאנים אמיתיים? במה הם שונים מראנד ורותברד? האם ליברטריאנים תוצאתניים חייבים להיות מינרכיסטים, או שמא יש בהם גם אנרכיסטים? ובמבט היסטורי: איזה סוג של ליברטריאניזם דומיננטי יותר במבחן התוצאה – המוסרי או התוצאתני?

מפגש מסכם ובו ייבחנו כל ההוגים, האסכולות והמחלוקות שנידונו בקורס, באמצעות שאלת היחס למדינת ישראל. זוהי נקודת מפגש אופטימלית לחידוד ולשיקוף העקרונות האידיאולוגיים והפילוסופיים שעלו בקורס. מה הופך את מדינת ישראל לסוגיה כל-כך חיה ובוערת על סדר היום של האינטלקטואלים הליברטריאניים? כיצד השאלות המהותיות הנוגעות בחברה החופשית מעצבות את היחס לציונות? מדוע התגבשו האנרכיסטים סביב אנטי-ציונות להוטה והאובייקטיביסטים סביב פרו-ציונות להוטה לא פחות? האם אפשר להיות אנרכיסט אוהד ישראל? האם אפשר להיות אובייקטיביסט אנטי-ישראלי? מה יש לליברטריאנים התוצאתניים לומר בעניין? האם ישנה עמדה שניתן לראותה כעמדה ״ליברטריאנית״ כללית באשר לישראל, או שמא הכל שאלה של פוזיציה בתוך המחנה הליברטריאני?