בשיעור יתואר קו המחשבה הפרוגרסיבי ששולט במיינסטרים החינוכי באמצעות מסמכים רשמיים, ציטטות של מובילי מדיניות החינוך בארץ וסרטונים קצרים. אראה כיצד הידע איבד את מקומו כתכלית החינוך לטובת ערכים אחרים כמו יצירתיות ועבודת צוות. נקשור את המגמה הזו להשתלטות השיח הכלכלי על מטרות החינוך. לאחר מכן אחזור אחורה בזמן אל שורשי מחשבת החינוך – במסורת ישראל ובפילוסופיה היוונית – ונסיים בהצצה אל תפיסות שמרניות בדורות האחרונים כרקע למהפך המחשבתי שבו נעסוק בשיעור הבא.

שיעור זה עומד על קווי היסוד של החינוך הפרוגרסיבי, החל מלוק ורוסו ועד ימינו. אעמוד על השפעת תפיסת טבע האדם על מטרות החינוך, גם באמצעות מחשבת הפסיכואנליזה, ואדגים כיצד תפיסת הפרא האציל הונחלה בתודעה החברתית באמצעות ספרות ענפה וסוחפת. נראה כיצד צבי לם החדיר את קווי המחשבה הפרוגרסיבית אל לב השיח החינוכי בארץ. לסיום ננתח סרטון אנימציה מצליח שממחיש היטב את השפעתו הגדולה של החינוך הפרוגרסיבי על הרגש.

שיעור זה פותח בעיקרי המחלוקות בין דפוס החשיבה השמרני לעומת זה הפרוגרסיבי, על פי ספרו של יובל לוין “הפולמוס הגדול”. לאחר מכן מולבשות התובנות הללו על שדה החינוך ועל הגישות שאותן תיארנו בשיעורים הקודמים. תפיסת טבע האדם, יחסי יחיד-חברה, היחס אל ההיסטוריה ואל השאיפות לעתיד: שלל הנושאים הללו משליכים באופן ישיר על מטרות החינוך ועל יחסי המורה-תלמיד.

בשיעור זה אנחנו ניגשים לשיח החינוכי בימינו ומתחילים לפרק מספר מיתוסים שהשתרשו בתודעה הרווחת. בשיעור זה אנחנו מפרקים את המיתוסים הבאים: (1) לימוד עובדות לא מסייע להבנה, או: שינון איננו לימוד. (2) הוראה פרונטלית (ישירה) היא מיושנת ולא מועילה. (3) חינוך חייב להיות מותאם למאה ה-21 שבה הכל משתנה, או: הכי חשוב לפתח יצירתיות. (4) מי צריך ידע בעידן שבו גם ככה הכל נמצא במרחק לחיצת עכבר.

שיעור זה מסכם את הקורס, מציג מספר מחקרים רלוונטיים ומסיק מסקנות להמשך – מה עלינו לעשות על מנת לשפר את החינוך של ילדינו לאור החזון השמרני.