מהם המושגים החשובים ביותר של התיאוריה הפמיניסטית? בקורס נכיר את המושגים הללו, ונקבל כלים לחשיבה על סוגיות עכשוויות הנוגעות למתחים שבין פמיניזם לשמרנות.
- סקירה תאורטית: שלושת הגלים ומושגי יסוד – נהוג לחלק את הפמיניזם לגלים ולזרמים. שלושת הגלים נקבעים על פי תקופות הזמן שהופיעו, ואילו הזרמים נבדלים ביניהם בהשקפת העולם. בשיעור נכיר את שלושת הגלים של הפמיניזם, ונעמוד על החידוש התאורטי של כל אחד מהם. בנוסף, נכיר שני מושגי יסוד: “האשה היא האחר” ו”הפוליטי”. נשאל מדוע הפמיניזם השמרני של היום לא יכול להסתפק בגל הראשון, נעמוד על ההבדל בין בחירה חופשית לבין אייג’נסי, ונעלה לדיון שאלות נוספות.
- סקירה תאורטית: ארבע זרמים ומושגי יסוד – בשיעור הנוכחי נמשיך להכיר את מושגי היסוד: “הפוליטי”, “אופוזיציות בינאריות”, הבניה תרבותית” ו”שיח מהותני”. ניפגש עם 4 הזרמים הפמיניסטיים המרכזיים כיום: “ליברלי”, “תרבותי”, “רדיקאלי” ו”רב תרבותי”. נשאל כיצד מתייחס הפמיניזם להבדלים בין גברים לנשים, מה ההבדל בין מהותנות פמיניסטית למהותנות פטריארכלית, ועוד.
- פמיניזם רדיקאלי-שמרני: ביקורת על הפמיניזם המערבי העוסק בנשים דתיות- בשיעור הזה אנחנו מתחילים לצלול אל תוך התאוריה שפיתחתי, שאני מכנה אותה “פמיניזם רדיקאלי שמרני”. נתעמק במושג התודעה הכוזבת, נבין מדוע הוא מושג חשוב שאסור לוותר עליו, מהם המחירים שאנחנו משלמים על השימוש בו, ומהן המגבלות של השימוש בו. נשאל האם הכאב האותנטי של נשים דתיות, שעברו תהליך של “התפכחות” על ה”שקר שמכרו להן”, בהכרח מעיד על הדיכוי שהן היו שרויות בו? האם שיח פמיניסטי שסופג ביקורת ואפילו השתקה ממרחבים דתיים, יכול לטעון שהוא “מושתק”? ומדוע חשובה ההפרדה התאורטית בין “שיח” לבין “פרקטיקה”?
- פמיניזם רדיקאלי-שמרני: אפיסטמולוגיה חלק א’- בשיעור הזה נעסוק בכשלים האפיסטמולוגיים של השיח הפמיניזם המערבי: נראה כיצד הכלים שהפמיניזם המערבי משתמש בהם, על מנת לשפוט ולהבין את המציאות, הם פגומים, ונציע כיצד לתקן אותם. נבחין בין “חשיפת דיכוי” לבין “יצירת דיכוי”, נסביר ונדגים את המושג “אלימות סמיוטית”, ונכיר את “מבחן הדיכוי”. נשאל מהם התנאים ההכרחיים כדי להגדיר “דיכוי”, ומהם התנאים שאינם מספיקים כדי להכתיר מציאות מסויימת כדיכוי.
- פמיניזם רדיקאלי-שמרני: אפיסטמולוגיה חלק ב’ – הגענו לשיעור המופשט וה’כבד’ ביותר בסדרה. בשיעור הזה נמשיך לעבוד עם מבחן הדיכוי כדי לקבוע אילו פרקטיקות הן “דיכוי” ואילו לא. בנוסף, ננסה להסביר מדוע הטענה ש”חז”ל היו שוביניסטים”, הוא לא תקף מבחינה פילוסופית. לשם כך, נתעכב מעט על מושגים מתחום הפילוסופיה של השפה: “מסמן”, “מסומן”, “רפרנט”. נכיר ונדגים שתי גישות בסיסיות באפיסטמולוגיה: “פוזיטיביזם” לעומת “פוסט-סטרוקטורליזם”. נציג את הטעות של הגישה הפוזיטיביסטית, שמאפיינת גם את הפמיניזם המערבי, שהוא מצידו מבוסס על תפיסה נוצרית-אפלטונית. במקום הגישה הפוזיטיביסטית, נציע את האפיסטמולוגיה-התאולוגית היהודית, שקרובה הרבה יותר להנחות היסוד הפוסט-סטרוקטורליסטיות. בין השאר, נבין מדוע השפה ה”שוויונית” של מירב מיכאלי, היא עצמה סוג של דיכוי נשים, שאותו אני מכנה “אלימות סמיוטית”.
- פמיניזם רדיקאלי-שמרני: פמיניזם ורומנטיקה – בשיעור הזה נבין כיצד הפמיניזם תורם להתפוררות הרומנטיקה בחברה המערבית. ניפגש עם שתי ביקורות פמיניסטיות כלפי “רומנטיקה” הניתוח החשוב של ארווין גופמן את הייצוג של הנשיות המושכת לעומת הגבריות המושכת, בתרבות המערבית, וגם עם הטענה הפמיניסטית “האישי הוא הפוליטי”. נדגים כיצד הביקורות הפמיניסטיות החשובות הללו עוברות עיוות בשיח הפמיניסטי העכשווי ומתערבות באופן הרסני בקשר שבין גברים לנשים. לבסוף נציע פתרונות שמבוססים על המושגים האפיסטמולוגיים שלמדנו בשיעורים הקודמים.
- הבדלים בין גברים לנשים: מבנה המוח, הורמונים, נטייה התנהגותית – בשיעור הזה נסקור את ההבדלים בין גברים לנשים המוכרים כיום למדע. את ההבדלים ההתנהגותיים ניתן להסביר באמצעות כוחות תרבותיים, אבל כאשר מתוודעים לממצאים האמפיריים הקשורים לביולוגיה הנשית והגברית, ניתן לתלות את ההבדלים הללו גם בהיבטים ביולוגיים. למרות חשיבות הממצאים האמפיריים, אני פותחת את השיעור בהסתייגות מפורטת מהבנה שגויה של ממצאים אמפיריים, או מתלות תאורטית בממצאים הללו.
- האם ישנה “מהות נשית” ו”מהות גברית”? – הגענו לשיעור האחרון בסדרה שלנו, ובו נעסוק בנושא שמאתגר אותי במיוחד: “מהותנות”. האם ההבדלים בין גברים לנשים, מעידים על כך שיש “מהות גברית” ו”מהות נשית”? בשיעור נכיר שני סוגים של שיח מהותני: “מהותנות אידיאולוגית” ו”מהותנות מטאפיזית”. אצביע על הבעיות של השיחים המהותניים הללו, ובמקומן אציע גישה של מהותנות שלטעמי היא מדויקת יותר מבחינה פילוסופית וגם ראויה יותר מבחינה מוסרית. זו גישה מהותנית שמבוססת מבחינה פילוסופית על המהלך האפיסטמולוגי שעברנו במהלך הקורס, מהותנות שאני מכנה אותה “מהותנות של דטרמיניזם לשוני”.
