מי הם הליברטריאנים? מה הם הגבולות הפוליטיים של החירות? מה בין ליברטריאניזם לאנרכיזם ומדוע זוהי תנועה כל כך דומיננטית בארצות הברית? הצטרפו לקורס מרתק על אידיאולוגיה שרבים עושים בה שימוש אך מעטים מכירים אותה לעומק.
בשיח הציבורי, כשהמושג ״ליברטריאניזם״ נזרק לאוויר הוא בדרך-כלל משמש את מבקריו כמילה נרדפת ל״קפיטליזם״, ובדרך-כלל כמושג מונוליטי וחד-ממדי. הקורס מציע חמישה פרקי מבוא למחשבה הליברטריאנית, המציגים אותה כמניפה רעיונית רב-ממדית, המהווה זירת התגוששות מרה ויצרית בין אסכולות יריבות מתוך המחנה. הנחת היסוד של הקורס היא כי המחלוקות האישיות והרעיוניות הפנימיות אינן רק מאפיין של המחשבה הליברטריאנית המודרנית, אלא חומר הבניין העיקרי שלה. הקורס עומד על המרכיבים ההיסטוריים, האתיים, הכלכליים, הסוציולוגיים והתרבותיים של הליברטריאניזם, כפי שעולים מהגותם של מוביליה, ובהם איין ראנד, מארי רותברד, רוברט נוזיק, לודוויג פון-מיזס, פרידריק האייק, מילטון פרידמן ואחרים.
- מהו ליברטריאניזם?
בפגישה זו יובא דיון ממעוף הציפור על המקורות המוקדמים של עקרונות חירויות הפרט, החל מג׳ון לוק ועד האבות המייסדים של ארה״ב והמהפכה האמריקנית; עמידה על נקודות ציון של ההתנגשות בין הפרט לכלל (ובאופן מוגדר יותר, בין האזרח למדינה) בארה״ב של המאה ה-19 ובעידן הפרוגרסיבי של ראשית המאה ה-20; התעכבות על האתגר שהניו-דיל הציב מול שאלת החירות האינדיבידואלית, והתגבשות האופוזיציה לרוזוולט מימין בימי מלחמת העולם השנייה; התגבשותה של האידיאולוגיה הליברטריאנית לצד ובתוך התנועה השמרנית המתעוררת בראשות ויליאם באקלי בשנות ה-50, והפיכתו של ״הליברליזם הקלאסי״ ל״ליברטריאניזם״. - האובייקטיביזם של איין ראנד
בפגישה זו יינתן רקע ביוגרפי ופילוסופי של ראנד, הכולל עמידה על עיקרי האובייקטיביזם בראי יצירתה הספרותית שהגיעה לשיאה עם פרסום ״מרד הנפילים״ ב-1957. מהי תבונה לדידה? מהו אגואיזם? מהו קפיטליזם? מהו המודל הפילוסופי-פוליטי שלה למשטר האידיאלי? מהי ״המדינה המצומצמת״ (מינרכיזם) שהיא קראה לכינונה? במפגש זה יובהרו האופנים בהם ראנד הפכה את הליברטריאניזם מאידיאולוגיה בלבד לתנועה פוליטית – וכל זאת בלי שכלל רצתה בכך, ואף הביעה בוז וסלידה כלפי רבים מתלמידיה, על שלא קיבלו את תורתה על בוריה. מיהם מתנגדיה בתוך התנועה הליברטריאנית ומחוצה לה? - האנרכו-קפיטליזם של מארי רותברד
פגישה זו תתחיל ברקע ביוגרפי ופילוסופי של רותברד, ותמשיך בעמידה על הרציונל האידיאולוגי שלו, הרואה את ביטולה המוחלט של המדינה כצעד ראוי, הכרחי וחיוני להגשמת אידיאל החירות הטוטלית ולהשלמת של המהפכה הראנדיאנית. לאחר מכן תבוא סקירה של נקודות השוני והדימיון הפילוסופיות והפוליטיות בינו לבין ראנד, וכן דיון מורחב על משטר ומשפט בחברה ללא מדינה, חברה אנרכיסטית. מהן ״ממשלות מתחרות״? מי קובע את החוק בחברה ללא מדינה, והאם יש בו כלל צורך? כיצד פותרים סכסוכים בין אנשים ובין קבוצות ללא מדינה? מהן נקודות החוזקה והחולשה של חברה שכזאת? חלקה האחרון של הפגישה יוקדש להתעכבות על תשובתו של רוברט נוזיק לאתגר של רותברד, השוללת את האנרכיזם לא משום שהוא בלתי צודק אלא משום שהוא בלתי ישים. - הליברטריאניזם התוצאתני של מיזס, האייק ופרידמן
בשני המפגשים הקודמים הדגש היה על ליברטריאניזם מוסרי, כזה שהשאלה המנחה שלו היא מה עומד במבחן האתיקה. מפגש זה יאיר את הוגי הליברטריאניזם התוצאתני, שהשאלה המנחה אצלם היא לא מה צודק אלא מה עובד. לא במקרה מדובר בשלושה כלכלנים; לא במקרה מדובר בשלושה אנשים בלתי דוגמטיים (לפחות ביחס לראנד ולרותברד), שבניגוד לאחרונים מקובלים כמעט על כל הקשת הליברטריאנית. מה משמעותו של ליברטריאניזם תוצאתני? האם מדובר בהוגים בלתי-רדיקליים בהכרח? מדוע הפכו הוגים אלה לגיבוריהם של שמרנים רבים, והאם הדבר מוכיח שהם אינם ליברטריאנים אמיתיים? במה הם שונים מראנד ורותברד? האם ליברטריאנים תוצאתניים חייבים להיות מינרכיסטים, או שמא יש בהם גם אנרכיסטים? ובמבט היסטורי: איזה סוג של ליברטריאניזם דומיננטי יותר במבחן התוצאה – המוסרי או התוצאתני? - הציונות כמגרש המשחקים של המחשבה הליברטריאנית
מפגש מסכם ובו ייבחנו כל ההוגים, האסכולות והמחלוקות שנידונו בקורס, באמצעות שאלת היחס למדינת ישראל. זוהי נקודת מפגש אופטימלית לחידוד ולשיקוף העקרונות האידיאולוגיים והפילוסופיים שעלו בקורס. מה הופך את מדינת ישראל לסוגיה כל-כך חיה ובוערת על סדר היום של האינטלקטואלים הליברטריאניים? כיצד השאלות המהותיות הנוגעות בחברה החופשית מעצבות את היחס לציונות? מדוע התגבשו האנרכיסטים סביב אנטי-ציונות להוטה והאובייקטיביסטים סביב פרו-ציונות להוטה לא פחות? האם אפשר להיות אנרכיסט אוהד ישראל? האם אפשר להיות אובייקטיביסט אנטי-ישראלי? מה יש לליברטריאנים התוצאתניים לומר בעניין? האם ישנה עמדה שניתן לראותה כעמדה ״ליברטריאנית״ כללית באשר לישראל, או שמא הכל שאלה של פוזיציה בתוך המחנה הליברטריאני?
צפו בוובינר שקיימנו לקראת עליית הקורס:
