מהו שורש הוויכוח בין ימין לשמאל בשאלות האסטרטגיות, ומדוע עדיין יש מלחמות בעולם? בואו ללמוד לעומק את תפיסות העומק השונות בנוגע למדיניות אסטרטגית: זו השמרנית-ריאליסטית, וזו הפרוגרסיבית-אוטופיסטית.
בקורס נקבל כלים פרקטיים לניתוח המחלוקות האסטרטגיות בפוליטיקה הישראלית, ולהבנת עומק הסוגיות האקטואלית שעולות מפעם לפעם בחדשות; נמשיג אינטואיציות בסיסיות בתחום האסטרטגיה והביטחון לכדי תפיסה קוהרנטית סדורה; נדון בהשקפות העולם השונות בנוגע לתחום זה; ונעמיק בשורשי התפיסה השמרנית בסוגיות של מדיניות חוץ וביטחון לאומי.
הקורס יענה על שאלות רבות, כגון: מדוע עדיין יש מלחמות בעולם, והאם ניתן להפסיק את קיומן? מה תפקיד העוצמה המדינית, והאם יש מצב של עודף עוצמה מדינית? מהו מבנה הסדר הבינלאומי האידיאלי: קיומן של מדינות לאום ריבוניות ועצמאיות, או שמא מוסדות בינלאומים שיתמודדו עם האתגרים הגלובליים של המדינות כולן? לבסוף, נבחן את העקרונות שהנחו את החשיבה האסטרטגית בישראל, וכיצד הם השתנו לאורך השנים.
- שתי גישות לאסטרטגיה – השיעור נועד להכיר את הנחות היסוד העומדות בבסיס החשיבה האסטרטגית של הגישה הפרוגרסיבית-אידיאליסטית, אל מול אלו של הגישה השמרנית-ריאליסטית. נשרטט את קווי המתאר של שתי התפיסות ונדגיש את ההבדלים ביניהן.
- בין סדר אוניברסלי לסדר לאומי – נלמד כיצד הסדר העולמי של מדינות הלאום הריבוניות הופיע מתוך הסדר האימפריאלי שקדם לו, וכיצד השאיפה לסדר אוניברסלי הביאה להתפרצות מלחמות רחבות היקף – וממשיכה עד היום לאתגר את הסדר המבוסס על מדינות הלאום.
- עוצמה מדינית ומוסדות בינלאומיים – נדון בעוצמה המדינית וביחסה למוסדות הבינלאומיים, ונדגים זאת על ידי בחינת אירועים היסטוריים מכוננים במהלך המאה העשרים. בנוסף, נבחן את תפקידו של ארגון האומות המאוחדות: במה הוא טוב, ובמה הוא נכשל כישלון חרוץ? לבסוף, נדון באופי המשפט הבינלאומי, ונציף את שאלת מקומו של המוסר בשיקולי מדיניות החוץ.
- האסטרטגיה הישראלית: מהיכן ולאן? – בשיעור זה נחזיר את הדיון להקשר הישראלי, ונבחן את האסטרטגיה הישראלית לדורותיה – דרך העיון במשנות האסטרטגיות של זאב ז’בוטינסקי ודוד בן-גוריון. נבחן כיצד הגישות השונות לאסטרטגיה השפיעו על תפיסת הביטחון הלאומי בישראל, ונציג את השינויים והתמורות שעברו עליה מאז. לבסוף, נצביע על יעדים אסטרטגיים ארוכי טווח למדינת ישראל.
