כולם מדברים על השביתה אבל מה קורה בתוך הכיתות? אילו ערכים מובילים את מערכת החינוך הציבורית בישראל והאם עלינו לתמוך בה?
אילו כלים תרכשו בקורס?
- הבנה על הנסיבות שהובילו את מערכת החינוך בישראל להתדרדרות בהיבט החינוכי.
- פירוק של מיתוסים נפוצים בתחום החינוך כמו קריאת ספרים, למידת מיומנויות ועוד.
- מחשבת חינוך אלטרנטיבית שבכוחה לתרום לחינוך הילדים בישראל.
גל פרוגרסיבי ענק שוטף את מחשבת החינוך בארץ ובעולם – גל שאמנם מקורותיו ידועים וותיקים, אך מדובר בווריאנט חדש בעל מאפיינים עדכניים שהצליח לחדור אל לב הקונצנזוס ולהפוך לזרם העיקרי לאחר עשורים של מאבק. החינוך הפרוגרסיבי מראשיתו היווה מצד אחד תנועת-נגד לנאורות ולקדמה, ומצד שני גם מרד ודחיה כלפי המסורת והתרבות. החקר העצמי והחוויה הנעימה הפכו לעיקר המעשה החינוכי, ואילו המורשת, הזהות והנרטיב הקהילתיים והלאומיים הונחו בקרן זווית. המחשבה הפוסט-מודרנית פירקה גם את הלגיטימיות של המורה כבעל הסמכות והידע לתווך וללמד את אוצרות העבר לתלמידים ולחנכם. את האוריינות התרבותית החליפה האוריינות הטכנולוגית והמטרה הלגיטימית היחידה שנותרה בשיח החינוכי היא הכנת התלמידים אל שוק התעסוקה העתידי – כאשר גם עבור מטרה זו האמצעי העיקרי הוא פיתוח יצירתיות עצמאית של התלמיד ללא התערבות המורה המייצג את הישן והמקובע. הידע כביכול עלול רק להפריע.
בקורס קצר זה נמפה את המגמה הקיימת תוך הדגמה של ציטוטים, סרטונים וכתבות שמייצגים את המגמה, ולאחר מכן נציג את הכשלים המדעיים והפילוסופיים ואת המיתוסים הבעייתיים עליהם מבוססת מגמה זו. נדלה מן העבר את האלטרנטיבה ונחשוב כיצד ניתן להחזירה אל הבמה המרכזית תוך הימנעות מאנכרוניזם. למרבה הצער אין מקבילה לקורס הזה בשום וריאציה בלימודי החינוך בארץ, ומטרתו לאפשר לשוחרי חינוך להבין תופעות רבות שמציקות להם כיום במערכת מבלי שהם ידעו עד כה להגדירן.
- התפשטותו של החינוך הפרוגרסיבי אל המיינסטרים החינוכי – בשיעור יתואר קו המחשבה הפרוגרסיבי ששולט במיינסטרים החינוכי באמצעות מסמכים רשמיים, ציטטות של מובילי מדיניות החינוך בארץ וסרטונים קצרים. אראה כיצד הידע איבד את מקומו כתכלית החינוך עבור ערכים אחרים כמו יצירתיות ועבודת צוות. אנסה לקשור את המגמה הזו עם השתלטות השיח הכלכלי על מטרות החינוך. לאחר מכן אחזור אחורה בזמן אל שורשי מחשבת החינוך במסורת ישראל ובפילוסופיה היוונית, ואקנח בהצצה אל תפיסות שמרניות בדורות האחרונים, כרקע למהפך המחשבתי בו אעסוק בשיעור הבא.
- קווי היסוד של החינוך הפרוגרסיבי מרוסו ועד רובניסון – שיעור זה עומד על קווי היסוד של החינוך הפרוגרסיבי החל מלוק ורוסו ועד ימינו. אעמוד על השפעת תפיסת טבע האדם על מטרות החינוך, גם באמצעות מחשבת הפסיכואנליזה, ואדגים כיצד תפיסת הפרא האציל הונחלה בתודעה החברתית באמצעות ספרות ענפה וסוחפת. נראה כיצד צבי לם החדיר את קווי המחשבה הפרוגרסיבית אל לב השיח החינוכי בארץ. בסיום ננתח סרטון אנימציה מצליח שממחיש היטב את השפעתו הגדולה של החינוך הפרוגרסיבי על הרגש.
- מטרות החינוך על פי הגישה השמרנית והגישה הפרוגרסיבית – שיעור זה פותח בעיקרי המחלוקות בין דפוס החשיבה השמרני לעומת זה הפרוגרסיבי, על פי ספרו של יובל לוין “הפולמוס הגדול”. לאחר מכן מולבשות התובנות על שדה החינוך ועל הגישות אותן תיארנו בשיעורים הקודמים. תפיסת טבע האדם, יחסי יחיד – חברה, היחס אל ההיסטוריה ואל ואל השאיפות לעתיד – גיבוש עמדות בתחומים אלו משליך באופן ישיר על מטרות החינוך ועל יחסי מורה- תלמיד.
- פירוק המיתוסים על החינוך – בשיעור זה אנחנו ניגשים לשיח החינוכי בימינו ומתחילים לפרק מיתוסים שהשתרשו. בשיעור זה אנחנו מפרקים את המיתוסים הבאים: (1) לימוד עובדות לא מסייע להבנה, או: שינון איננו לימוד. (2) הוראה פרונטלית (ישירה) היא מיושנת ולא מועילה. (3) חינוך חייב להיות מותאם למאה ה-21 בה הכל משתנה, או: הכי חשוב לפתח יצירתיות. (4) מי צריך ידע? הכל גם ככה נמצא במרחק לחיצת עכבר.
- קווי יסוד לתיקון או: חזרה לחינוך שמרני – שיעור זה מסכם את הקורס, מציג מספר מחקרים רלוונטיים ומסיק מסקנות להמשך – מה עלינו לעשות על מנת לשפר את החינוך של ילדינו לאור החזון השמרני.
צפו בוובינר שקיימנו לקראת הקורס:
