מיהו היהודי “המסורתי” בישראל? כיצד נולדה אתה מסורתיות שמייחדת את החברה הישראלית, כיצד היא נשמרה עד היום ואילו אתגרים עולים יחד עם המורשת הזו?
זהו סיפור על אחת הזהויות שמעוררת עניין בחברה הישראלית. צעירות וצעירים, דור הנכדים מגלים כבוד
במורשתם, בעולמם של הוריהם, ובאהדה לסבתא ולסבא. מידי שנה מתחברים ספרים הנוגעים
במסורתיות על ידי טובי ההוגים בחברה הישראלית, יש אפילו מתנגדים שמאשימים אותה במתינות
יתר. מטרת הסדרה היא לתת תיאור אוהד של זהות זו, דרכי התפתחותה ועתידה במדינה דמוקרטית
ויהודית.
- מבוא כללי – הולדתה של המסורתיות הישראלית. המסורתיות ושפתה צמחו במשך שנים ארוכות בהוויה הישראלית. השיחה הראשונה היא המילון המסורתי הכולל: נאמנות, יחד, יחס מורכב עם ההלכה ועוד. בשיחה הראשונה נתאר את התגבשות השפה הזו, שצמחה מן הארץ, ואת הרלוונטיות שלה לחברה הישראלית.
- נאמנות, דיכוטומיה או רצף? – המסורתיות מעבירה אותנו מדיכוטומיות של אדם מאמין/ אתאיסט או דתי/חילוני לנאמנות לעולם היהודי. עם זאת ההבדלים הללו אינם דיכוטומיים אלא חלק מקשת שלמה של פירושים שחלקם הרמוניים וחלקם מתחרים.
- המסורתיות כמשימה – המסורתיות אינה העברה של מטען מדור לדור ואינה מנוגדת להתחדשות. המסורתיות היא תנאי לכל התחדשות! בהקשר שלנו היא משימה שמזמינה ומאתגרת את החברה הישראלית לעיצובה ולמימושה: מה שנבנה הוא מה שנחיה.
- מסורת והשלכות לחינוך – האם החלוקה לזרמים ממלכתי וממלכתי דתי דורשות חשיבה מחדש? איך ייראה בית ספר יהודי שבורח מדיכוטומיה זו? מה הם קווי המתאר האפשריים של מערכת שכזו? בשיעור הזה נבחן את השבת כדוגמה, כיצד הפך הנושא הזה לנפיץ כל כך? האם ניתן להפוך את השבת דווקא להזדמנות? מה זה דורש מהדתיים, החילונים והחברה הישראלית כולה?
- כיצד ממשייכם מכאן? מבט לעתיד – המסורתיות במדינה דמוקרטית ויהודית בערכיה: לאן? היכן קודקודי הצמיחה של עץ המסורתיות והאם ראוי וצריך לשמור עליו?
